לדלג לתוכן
 







תפריט ראשי
    


ניווט  


●עמוד ראשי
 ●ברוכים הבאים
 ●שינויים אחרונים
 ●ערכים מומלצים
 ●פורטלים
 ●ערך אקראי
 ●תרומה לוויקיפדיה
  



קהילה  


●שער הקהילה
 ●עזרה
 ●ייעוץ
 ●מזנון
 ●כיכר העיר
 ●חדשות
 ●לוח מודעות
 ●יצירת קשר
 ●ספר אורחים
  







חיפוש  

































●יצירת חשבון

●כניסה לחשבון
 









●יצירת חשבון
 ● כניסה לחשבון
  



דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון מידע נוסף  


●תרומות
 ●שיחה
  


















תוכן עניינים

   



התחלה
  


1 ההיסטוריה של מעמד הפסלים  


1.1  תפיסת הפסל בעת העתיקה  




1.2  תפיסת הפסל בימי הביניים  




1.3  תפיסת הפסל מתקופת הרנסאנס - עליית מעמדו של האמן "גאון"  




1.4  תפיסת הפסל באמנות המודרנית  






2 לימודי פיסול  




3 ראו גם  




4 לקריאה נוספת  




5 קישורים חיצוניים  













פסל (מקצוע)






●English
 ●العربية
 ●مصرى
 ●Azərbaycanca
 ●Беларуская
 ●Bosanski
 ●Català
 ●Čeština
 ●Dansk
 ●Deutsch
 ●Esperanto
 ●Español
 ●Eesti
 ●Suomi
 ●Français
 ●Frysk
 ●Hrvatski
 ●Magyar
 ●日本語
 ●한국어
 ●Kurdî
 ●Latina
 ●Lietuvių
 ●Nederlands
 ●Norsk nynorsk
 ●Norsk bokmål
 ●Nouormand
 ●Русский
 ●Русиньскый
 ●Srpskohrvatski / српскохрватски
 ●Slovenščina
 ●Српски / srpski
 ●Svenska
 ●Українська
 ●West-Vlams
 ●ייִדיש
 ●中文
  
עריכת הקישורים
  








●ערך
 ●שיחה
  
















●קריאה
 ●עריכת קוד מקור
 ●עריכה
 ●גרסאות קודמות
  







כלים
    


פעולות  


●קריאה
 ●עריכת קוד מקור
 ●עריכה
 ●גרסאות קודמות
  



כללי  


●דפים המקושרים לכאן
 ●שינויים בדפים המקושרים
 ●דפים מיוחדים
 ●קישור קבוע
 ●מידע על הדף
 ●ציטוט הדף הזה
 ●קבלת כתובת מקוצרת
 ●הורדת קוד QR
 ●פריט ויקינתונים
  



הדפסה/יצוא  


●יצירת ספר
 ●הורדה כ־PDF
 ●גרסה להדפסה
  



במיזמים אחרים  


●ויקישיתוף
  















מראה
    

 





מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
  

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
עריכה

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
הפסל אהרון אשכנזי עם פסלו
פַּסָּל הוא אמן היוצר פסלים, כלומר עוסק בפיסול, כמקצוע או כתחביב.

ההיסטוריה של מעמד הפסלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפיסת הפסל בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]


פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. 

תפיסת הפסל בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


באמנות הנוצרית של ימי הביניים תפס הפסל והפיסול בכלל תפקיד משני, פעמים רבות בתור תבליט או תבליט אדריכלי (בעיקר בכנסיות). הפסלים לא נתפסו כ'אמנים' אלא עבדו בקבוצות שנדדו בין אתר בנייה אחד למשנהו (ייתכן שהיו אלה קבוצות של מורה ותלמידיו). עם זאת, נורית כנען-קדר כותבת בספרה, תחייתו של הפיסול המונומנטלי באירופה, כי הפסלים והסתתים היו מהראשונים שקיבלו מעמד עצמאי (באופן יחסי) על רקע החברה הפיאודלית של המאה ה-11. כנען-קדר מאבחנת ביצירתם של אותם פסלים שילוב בין דרישות המעסיק של אותם סתתים (קרי הכנסייה) לבין אמונות עממיות ומוטיבים של פיסול קלאסי ופגאני.

תפיסת הפסל מתקופת הרנסאנס - עליית מעמדו של האמן "גאון"[עריכת קוד מקור | עריכה]


פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. 

תפיסת הפסל באמנות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]


חשיבותו של﹃מגע היד﹄של האמן בתפיסה של האמנות עד המאה ה-20 הייתה מכריעה. כך לדוגמה הואשם אוגוסט רודן כי יצר את פסלו 'עידן הברונזה' (1875–1876) על ידי יציקתו ישירות על גופו של הדוגמן. כדי להוכיח את הפער בין ההעתקה הפשוטה לבין עבודתו, צילם רודן את הדוגמן באותה פוזיציה של הפֶּסֶל, כדי להצביע על ההבדלים ביניהם.
במאה העשרים, במסגרת האמנות המודרניסטית ואוונגרדית, התערערו התפיסות המקובלות אודות האמנות בכלל ובכללן תפיסת הפסל והפיסול. סוג אחר הוא התערערותם וחוסר הרלוונטיות של מושגים כגון 'מונומנט' (אנדרטה). רוזלינד קראוס, במאמרה "פיסול בשדה המורחב", טוענת כי בתקופה המודרנית הפיסול מתקיים מתוך מצב של היעדר-מקום (להבדיל מן האנדרטה). לפיכך, על הפיסול לפעול "מתוך התייחסות לאובדן הזה של מקום וליצור את המונומט כהפשטה, כמסמן טהור או כבסיס, שהוא חסר-מקום באופן פונקציונלי, ובמידה רבה מתייחס לעצמו".
סוג אחד של ערעור על מעמדו המסורתי של הפסל ניתן לראות בכניסתן של טכניקות פיסול חדשות שמקורן בתעשייה או במלאכות אחרות. טכניקות אלו, מערערות על תפיסת הפיסול והאמנות בכך שהן מחדדות את השאלה האונטולוגית - 'מה היא אמנות?' או 'מה ראוי להיות אמנות?'. חלק מן הטכניקות מקורן במלאכה ובתעשייה. כך לדוגמה, משמש תהליך של ריתוך מתכות ליצירת אסמבלאז', (כלומר קולאז' תלת־ממדי) או פיסול במתכות תעשייתיות. בין האמנים שהשתמשו בטכניקות כאלה ניתן למצוא את הפסל ריצ'רד סרה (Richard Serra)ואת הפסלים הישראלים יגאל תומרקין ויעקב דורצ'ין. טכניקה אחרת היא תפירה. בעזרת טכניקה זו, שנחשבה לעיסוק נשי שאינו שייך לתחום האמנות, יצר הפסל והאמן האמריקאי קלאס אולדנבורג, פסלים גדולי ממדים, שאותם כינה "פסלים רכים", שהציגו דימויים ביתיים ויומיומיים. טכניקות נוספות חדרו אל הפיסול מתחום האדריכלות והבנייה. מתוכן צמחו תחומי פעולה כמו אמנות אדמה.
טכניקות אחרות מהוות שיבוש של הטכניקה המסורתית. דוגמה לכך אפשר למצוא בפסלי השוקולד של האמנית ז'נין אנטוני (Janine Antoni)המצויים באוסף מוזיאון ישראל. בפסלים אלו, הפיגורה מפוסלת בשוקולד על ידי כירסומו. טכניקות כאלו דוחקות את הטכניקות המסורתיות של הפיסול – הכיור, החציבה והיציקה, מתוך מגמה להרחיב את אופני הביטוי של האמנות.
מטרה מוצהרת כזו ליוותה גם את האמן מרסל דושאן אשר הכניס לשפת האמנות את המושג 'התקה' של 'רדי מייד' ובמסגרתו הפעולה הפיסולית היא לקיחת אובייקט יום-יומי והצגתו בקונטקסט של אמנות. כך לדוגמה קנה דושאן משתנה והציג אותה בתערוכה תחת השם 'מזרקה'. דושאן מעביר את המשקל מן העשייה הפיזית אל הרעיון ובכך פתח פתח לקיומה של אמנות מושגית (קונספטואלית).
ניסיון נוסף להרחבת אופן הפעולה של הפסל ניתן למצוא בסוגות אמנותיות חדשות שהתפתחו החל משנות ה-60 של המאה ה-20. סוגה אחת היא מיצג (פרפורמנס), כלומר, אירוע אמנותי שבו יש שילוב של מדיה שונות. בסוגה זו יש הדגשה של הקשר עם הקהל, לעיתים תוך שימוש בטכניקות מעולם התיאטרון. סוגה אחרת היא מיצב.

לימודי פיסול[עריכת קוד מקור | עריכה]


פיסול נלמד בבתי ספר המתמחים בכך. בתי הספר העיקריים בישראל למטרה זו הם בצלאל, המדרשה לאמנות ומכון אבני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


●רשימת פסלים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]


●סטיבן א. נאש (עורך), מאה שנות פיסול מודרני, הוצאת דביר ומוזיאון תל אביב, 1989.
●ג'ובאן פייטרו בלורי, "האידאה של הפסל, הצייר והאדריכל", בתוך: משה ברש (מתרגם); פרקים בתאוריה של אמנות הרנסאנס והבארוק, הוצאת מאגנס, ירושלים, 1989
●זביגנייב הרברט,﹃אבן מהקתדרלה﹄בתוך: ברברי בגן, הוצאת כרמל, ירושלים, 2004. זוהי מסה על אופני הבנייה של הקתדרלות בימי הביניים ועל מעמדם של בוניהן; אף שהמידע בה מדויק למדי, אין זה ספר 'מדעי'.
●נורית כנען-קדר, תחייתו של הפיסול המונומנטלי באירופה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2002
●רוזלינד קראוס, "פיסול בשדה המורחב", מוזות, גיליון 5–6, פברואר 1989, עמ' 50–55.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: פסל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פסל (מקצוע)

 פסלים (יוצרי פסלים), דף שער בספרייה הלאומית
●מאמר על הפסל גורדון מאטה-קלארק - בעברית
בקרת זהויות עריכת הנתון בוויקינתונים
  • BnF: cb11988383s (data)
  • GND: 4139550-5
  • LCCN: sh85119000
  • NDL: 00573642
  • NKC: ph125736

    • אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פסל_(מקצוע)&oldid=38233389"
    קטגוריות: 
    ●פסלים
     ●מקצועות האמנות
     קטגוריות מוסתרות: 
    ●ויקיפדיה: השלמה - אמנות
     ●ויקיפדיה: ערכים עם מזהה J9U
     ●ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BNE
     ●ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BNF
     ●ויקיפדיה: ערכים עם מזהה GND
     ●ויקיפדיה: ערכים עם מזהה LCCN
     ●ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NDL
     ●ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NKC
      






    ●דף זה נערך לאחרונה ב־12 במרץ 2024, בשעה 23:32.
    ●הטקסט מוגש בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0; ייתכן שישנם תנאים נוספים. ר׳ את תנאי השימוש לפרטים.


    ●מדיניות פרטיות
    ●אודות ויקיפדיה
    ●הבהרות משפטיות
    ●קוד התנהגות
    ●מפתחים
    ●סטטיסטיקות
    ●הצהרה על עוגיות
    ●תצוגת מכשירים ניידים


    Wikimedia Foundation
    Powered by MediaWiki